ביטוח אחריות המוצר לקבלן 

ביטוח אחריות המוצר לקבלן

המקרה המאוד מצער של התחשמלותו של איתי פרויים בן החמש בבריכה בקריית מוצקין ביום 16 לאוגוסט 2010 מעיד על כך שאין קשר בין שווי העבודה ( כמה מאות שקלים בעבור חיבור כבל חשמל ) לבין הסיכון שערכו נאמד במיליוני שקלים.

לאחרונה שמעתי על הסכם שנחתם בין רשות מקומית לבין קבלנים שלפיו הקבלנים לא יהיו מחויבים להסדיר ביטוח מפני אחריות מוצרים פגומים בגין עבודות שהיקפן פחות ממיליון שקלים . אם נכונים הדברים, הרי שזה הסדר נגד טובת הציבור והעירייה והקבלנים בעצם נוטלים על עצמם ועל כיסם את האחריות לפיצוי של מי שיפגע בגלל עבודות אלו. 

  מאמר זה דן באחריותו על פי הדין של קבלן בניין והפיתרון הביטוחי לכך. כל הנאמר לגבי קבלן בניין תקף גם לגבי כל קבלן אחר לרבות קבלן חשמל. קבלן מים . קבלן אלומיניום . קבלן ריצוף ,קבלן כיבוי אש ואף קבלן למיזוג אויר שמתקין מערכות במבנה – מערכות שלא הוא ייצר אותן .

חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"ם-1980  קובע שגם מבנה הוא מוצר. החוק מגדיר מהו מוצר כדלקמן : "מוצר" -  לרבות רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר למקרקעין, ובנין ".

הסיכון הגדול ביותר שקיים לגבי מבנים, הוא מקרה שבו, חלילה וחס, ייקרוס בניין. למזלנו תופעות שכאלו כמעט ואינן מתרחשות בארץ וגם המקרה הידוע של התמוטטות אולם ורסאי , התרחש כפי הנראה לא רק באשמת הקבלן, אלא גם משום הסרה של חלק מהתמיכה של המבנה על ידי בעל האולם. יחד עם כל זאת,  פגיעות בגוף וברכוש מתרחשות לעיתים קרובות מסיבות רבות ושונות כגון : הינתקות ונפילה של חיפוי חיצוני. הינתקות של מעקה. מעידה בגלל מרצפות לא יציבות . התמוטטות של תקרות אקוסטיות . התחשמלות .

 על פי חוק מוצרים פגומים אשמת הקבלן היא "אשמה חמורה" ( לעומת "אשמה רגילה" על פי פקודת הנזיקין )  והנפגע אינו צריך להוכיח רשלנות של הקבלן.

 הפיצוי שאותו הנפגע יכול לתבוע על פי חוק מוצרים פגומים מוגבל לעד פי שלוש מהשכר הממוצע . יחד עם זאת , הנפגע יכול לתבוע ( על פי בחירתו ) על פי פקודות הנזיקין שלפיה אין הגבלה חוקתית בגובה הפיצוי.

 חוק מוצרים פגומים דן בפגיעה בגוף אדם בלבד . אדם שרכושו נפגע יכול לתבוע על פי פקודות הנזיקין.

 את הסיכון של חבות בגין מוצר פגום ניתן להעביר לחברת ביטוח בתמורה לפרמיה כפי שיסכימו עליה הצדדים לעסקה .

חשוב להזכיר ולומר שביטוח באמצעות פוליסה לביטוח אחריות מוצר אינה מכסה את הקבלן בפני תביעות המוגשות כנגדו על פי חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 .

 עריכת ביטוח אחריות המוצר :

ראשית יש לקבוע את גבול האחריות ( הסכום המקסימאלי שחברת הביטוח תשלם במקרה אחד או בסדרה של מקרים ובסה"כ במהלך כל תקופת הביטוח ) . קביעת גבול האחריות אינה עניין של מה בכך, להלכה הסכום צריך להיות כמעט בלתי מוגבל ( ראה מקרה ורסאי שבו נהרגו ונפצעו עשרות אנשים ) . מעשית , עלות הביטוח נלקחת בחשבון והסכומים לביטוח שראיתי  בארץ נעים בין 4 ל 20 מיליון שקלים חדשים.

אני יודע שהבנק העולמי ביקש פוליסת אחריות מוצר בעבור גשר שהוא מימין באפריקה בגבול אחריות של חמישים מיליון דולר.

 עלות הביטוח היא פונקציה של שלושה נתונים : גבול האחריות . מחזור מכירות . תקופה רטרואקטיבית.

תקופה רטרואקטיבית : פוליסת הביטוח מכסה מקרים שהתרחשו במהלך תקופת הביטוח ותביעה בגינם הוגשה במהלך תקופת הביטוח. בפועל תביעה מוגשת זמן רב לאחר התרחשות המקרה .

על מנת לייצור רצף של כיסוי ביטוחי מיום מסירת הבניין או הדירה לקונה ועד ליום הגשת התביעה על ידי הנפגע, יש לעשות "זנב" לתקופת הביטוח בה החלה הפוליסה.

אופן יצירת הזנב שבפוליסה מכונה "תקופה רטרואקטיבית" מתבצע על פי הדוגמא כדלקמן:

הקבלן מסר את הדירה הראשונה ב 1.1.1977.

הפוליסה נערכת לתקופה שמתחילה ב 1.1.2011 ומסתיימת ב 31.12.2011.

בפוליסה רושמים : " תאריך רטרואקטיבי : 1.1.1977 ".  וכך נוצרת תקופה רטרואקטיבית לפיה הפוליסה מכסה מקרים שהתרחשו מאז 1.1.1977 ועד 31.12.2011 ותביעה בגינם הוגשה עד 31.12.2011.

ההשתתפות העצמית בביטוח זה הינה גבוהה יחסית לסוגי ביטוח אחרים  והיא עומדת על כמה עשרות אלפי שקלים לתובע. לפיכך מוצע לרשום בפוליסה שההשתתפות העצמית תחול פעם אחת בכל מקרה גם אם נפגעו מספר אנשים , אחרת , ההשתתפות העצמית תאמיר למאות אלפי שקלים .

הפסקת בנייה אינה פוטרת את הקבלן מעריכת ביטוח ועליו להמשיך ולרכוש ביטוח כל עוד קיימת לו חבות על פי החוק . החבות על פי חוק מוצרים פגומים היא 10 שנים  מיום מסירת הדירה, ואילו על פי פקודת הנזיקין החבות היא כפי חוק ההתיישנות .

חשוב לדעת כי במקרה של פגיעה בגוף אדם, עלול הקבלן להיתבע בפלילים על ידי מדינת ישראל.  בכדי לממן את הוצאות ההגנה יכול הקבלן לרכוש ולהוסיף בפוליסת הביטוח סעיף המכונה הוצאות הגנה בהליכים פלילים . חשוב להדגיש שלא מדובר בהוצאות הגנה עקב מעשה במתכוון או ביודעין.

לתשומת לב הקורא

במאמר זה סקירת החוקים , הסיכונים והאפשרויות השונות בביטוח הנה חלקית ו/או תמציתית .

בכל פוליסת ביטוח ישנן החרגות או סייגים . תנאים או דרישות . לא כל הפוליסות הנן זהות .

מטרת המאמר הינה להאיר ולהעיר ואין בו משום המלצה והכוונה לעשייה או אי עשייה כלשהי.